דף הבית
אודותינו
צוות המרכז
סדנת חרדה היא הזדמנות
סדנת לבחור לאהוב
תרפיית הקולות היריבים Opposing Voices therapy
סדנאות נוספות
טופס הרשמה
הדרכה למטפלים
טיפולים פרטניים
הרצאות וקורסים
על אקזיסטנציאליזם
על התרמילאים
על הגישה הנרטיבית
ספרים: ספר הקולות וחרדה היא הזדמנות
לוח מודעות
צור קשר
>>>> ספרים: ספר הקולות וחרדה היא הזדמנות



חרדה היא הזדמנות
הוצאת מטר 2016

כתבות על הספר - ידיעות אחרונות זמנים בריאים 3.4.2016

ספר הקולות 
ד"ר עודד מבורך, הוצאת אבן חושן 2010

ניתן לרכוש את 'ספר הקולות' בעלות של 65 ש"ח כולל מע"מ ועלות משלוח בדואר.
יש להזמין בטלפון 035441587 והספר ישלח בדואר במשלוח חוזר. 

כתבות על ספר הקולות:
גיליון ינואר 2011 במגזין "חיים אחרים"
בגיליון פברואר 2011 ב-"פסיכואקטואליה", רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.

מהמודפס על גב הספר:

עמוס הוא פסיכולוג המתיידד  עם המטורפים שבקולות מטופליו.
תוך כדי כך הוא נחשף לעצמו ומציג פתרונות ייחודיים לדילמות החיים המרכזיות של בני האדם.


פרופ' עמיה ליבליך כותבת על הספר:

"בין הקולות המרובים שבתוכנו, גורס עמוס, גיבור הספר, אין קול צודק, אמיתי ונכון מאחרים, ורק הדיאלוג ביניהם הוא המאפשר אהבה, בריאות ורווחה. שלא כמו מטפלים מפורסמים המאמינים שקולם מדעי ויודע כל, עמוס הוא מטפל כן ואנושי, שאינו מסתיר את חולשותיו.  עבודתו הטיפולית הבלתי שיגרתית מול גלריה מרתקת של דמויות ובעיות חיים, הופכת לסיפור מרתק ומלמד לאנשי בריאות הנפש ולכל האדם."

"ספר הקולות" מאת עודד מבורך | רואים את הקולות
מאת רבקה קרן
ב"ספר הקולות", ספר הביכורים של ד"ר עודד מבורך, מצליח המחבר להמחיש בצורה משכנעת את היתרונות והמגבלות של השימוש בריבוי קולות ככלי טיפולי
תגיות: ספריםפסיכולוגיה
        
 
מתוך ''בטיפול'', גרסת HBO. עיקר הקושי הוא בשינוי הממשי
 
ספר הקולות 
עודד מבורך. הוצאת אבן חושן, 379 עמ', 84 שקלים 

הקול מלווה את חיינו כמו הצל של גופנו. אנו ערים תחילה לצלילים ולהברות ואחר כך להיגד השלם, שמאפשר, עם הזמן, ביטוי מילולי לזהות האישית שלנו ולמקומנו בתוך עולם מורכב ומשתנה. החל בבכיו הראשון של הילוד וכלה בבת-הקול החידתית ובמלמול האחרון על שפתי הגוסס, ממלא הקול תפקיד מרכזי בממד הגשמי וגם הרוחני של האדם. הקול מתריע ומרגיע, מסכסך ומפייס, מגלה ומסתיר, מדכא ומרומם, וכמחשבה, יש לו היכולת להתפצל, להתבדל, ולייצג עמדות מנוגדות של חלקים שונים באישיות שלנו. 

מה יש בקול שעושה אותו לגורם עוצמתי כל כך? מיתוסים, כתבים דתיים ותורות פילוסופיות ופסיכולוגיות משופעים כולם בקשר שבין קולות האלים, הנביאים, המלכים, הכוהנים, החשמנים והאפיפיורים לבין העם, ובקולות פרטיים של יצרים, דחפים, מצפון ומוסר שבין אדם לבין עצמו. הקולות הפרטיים הללו, שמנהלים רב-שיח בלתי פוסק בראשינו באמצעות המסרים החשמליים שמעבירים את האינפורמציה מתא עצב אחד למשנהו, הקולות הנוירולוגיים המופלאים הללו שנקראים מחשבות, הם גיבורי הספר שלפנינו. תוכנם אינו מושמע ואינו כתוב בשום ליברטו ורק תזמורת המוח ומקהלת הנפש מנגנים ושרים אותו בקונצרט-מרתון אילם. 

"ספר הקולות" של עודד מבורך, פסיכולוג במקצועו, פורש יריעה רחבה של מיזוג בין סיפורו האישי של הגיבור המרכזי, עמוס (גם הוא פסיכולוג), לבין שלל גישות טיפוליות: התורות הפסיכו-דינמיות של פרויד, יונג, אדלר וממשיכיהם, שביססו את מעמדו של עולם הנפש, כלומר עולם הקולות הסמויים, לשדה מחקרי וטיפולי לגיטימי. 

מושגי היסוד של התורות הללו, כמו איד, אגו, סופר-אגו, פרסונה, החצי האפל, אנימה ואנימוס, תת-מודע קולקטיבי וארכיטיפים, אינדיבידואליות ובחירה חופשית, היו ברבות הזמן לנחלת הכלל. במקביל, ובהמשך לאסכולה הפסיכו-דינמית, פותחו שיטות הטיפול האקזיסטנציאלית וההומאנית, והתמקדו בייחודו של כל פרט ובאפשרויות הגלומות בעולמו החד-פעמי. טיפול זוגי, קבוצתי, ביבליותרפיה, טיפול בתנועה, באמנויות ומשחקי תפקידים - כל אלה היו לכלי עזר יעילים. מנגד, התגבשה ופרחה גם השיטה הקוגניטיבית-התנהגותית, שמטפלת בבעיות נפשיות בטיפול נקודתי, מלווה תרגילי התניה ושינוי דפוסי חשיבה. 

הספר נפתח בפרק עוצמתי שזירת ההתרחשות שלו היא בהוספיס לחולים סופניים. מטרת המקום, כדברי סגן המנהל שלו, היא "לאפשר לחולים למצות את מותם". "המודעות למוות", ממשיך ואומר אותו רופא, "היא שהופכת אותנו לבני אדם ומגבירה את הערנות שלנו שלא לבזבז את החיים. יש להקשיב בקפידה לקולו של המוות. הוא יסייע לנו למצות את הייחודי בנו, באחר ובמפגש בינינו". 

הקצוות החשופים של הקיום על סף החידלון ושמחת החיים הפרועה, המתפרצת, של אנשי הסגל בהתכנסויות שמחוץ לשעות העבודה מעוררים בעמוס דחייה ואושר כאחד, ובתום שבעה חודשי עבודה בהוספיס הוא מתקשה לחזור לשגרת הקליניקה הפרטית שלו. הוא מרבה להגות בחוסים שפגש: הקשישה שהתחננה שהיא רוצה לחיות עוד קצת, ההומוסקסואל הזקן שלמד כי "הפחד הגדול מהמוות שואב את כוחו בעיקר מהבדידות שהוא מביא" והסקסולוג ההולנדי בן ה-80, שאמר: "המוות הוא מקור החיים, אז בואו נלך אל המקור". עמוס שוקע בדיכאון מהול בהתעלות, מהרהר בחייו האישיים, באשתו, ילדיו, חבריו, חלומותיו ואכזבותיו, ובתוך כך מאותת לקוראים להיות שותפים מלאים למסעו. 

אחרי פרק טוטאלי כזה, שמטיל את הקוראים לתוך מערבולת של סוגיות קיומיות נוקבות ותהיות על משמעות החיים, דומה שאין לאן להמשיך והספר ייקלע למבוי סתום. לכן, יש משהו מפתיע ומעורר כבוד באופן שבו לפתע מרחיב המחבר בפרקים הבאים את האופק הקיומי, וחושף לפני הקוראים את צפונות לבם של המטפל ומטופליו, כאילו אומר, יש חיים אחרי המוות. 

עמוס מחליט לפתח "טכניקת טיפול חדשה לוויסות נפשי, שתהיה חלופה ראויה לטיפול התרופתי בבעיות של מצבי-רוח" ומכאן והלאה נפתחת סאגה מרתקת ורבת משתתפים, שבה שמור מקום מרכזי לקולות, אותם סימנים של מאבקים פנימיים, חרדות ומאוויים, שהם מרכיב המצוי בכל אחד מאתנו. הקולות, שמייצגים את חלקי האישיות השונים, מנהלים בינם לבין עצמם שיח פנימי אינטנסיבי: קולות טובים ורעים, אוהבים ושונאים, שקולים ונמהרים, דיאלוג מתמשך ורב-מתחים של קולות בעד ונגד מטרה מסוימת. 

פרקי הספר, שהם סיפורים נפרדים של מטופלים שונים, נפגשים ומצטלבים בצמתים אחדים ומתערבבים עם מסכת חייו של המטפל. הקוראים מוזמנים לתוך חדרו ולתוך ראשו של עמוס, להיות עדים לתמורות, לטלטלות, להצלחות ולכישלונות של שיטה חדשנית שממזגת את כל האסכולות, לטיפולים בטראומה אחרי אונס, מאניה-דפרסיה, פיצול אישיות, השמנת יתר, סכיזופרניה, פוביות, סטיות, בעיות בזוגיות ובזהות מינית וכן לטיפול משפחתי גורף. ובעוד הקוראים שקועים בעולמם המוטרף והמיוסר של המטופלים נגלית לפניהם - אולי, בדומה לקונטרפונקט של באך - מערכת קולות מקבילה ששייכת לעמוס ומקיימת דיאלוג צמוד עם הקולות של מטופליו. עמוס אינו מתנשא ואינו מסתיר את חרדותיו, חולשותיו ותשוקותיו. הקולות המפוצלים שהוא דולה מן המטופלים נמהלים בקולות של עצמו, והתובנות שלהם מאפשרות לו להשליך על עצמו ועל חייו, להתמודד עם ליקויים באישיותו ועם משגים שעשה, ולהסיק מסקנות מרחיקות לכת. כך אומר עמוס לאחד ממטופליו, ומסכם, כמדומה, את השקפת עולמו: "לא צריך לעשות עניין גדול ממודעות, מילדות, מתובנות ומתיאוריות פסיכולוגיות. עיקר הקושי הוא בשינוי הממשי ובקבלה עצמית". 

ב"ספר הקולות", ספר הביכורים של ד"ר עודד מבורך, פסיכולוג קליני, נגר, יורד-ים ותרמילאי ותיק, מצליח המחבר להמחיש בצורה משכנעת את היתרונות והמגבלות של השימוש בריבוי קולות ככלי טיפולי. הוא אינו מתיימר לסחרר בסיפורי הצלחה ולחפות על קוצר ידה של השיטה במקרים מסוימים. הוא גם אינו מסתיר את הפגמים באישיותו של עמוס ומגרעותיו כמטפל וכאיש משפחה. היושרה והכנות מחזקות את חוויית הקריאה, והשפה הנקייה, הרגישה אך לא רגשנית, חפה מחנופה, אם כי פה ושם גולש הסיפור למלודרמות קטנות. 

זהו ספר שמיועד לאוהבי ספרות ולאנשי מקצוע כאחד. שבח מיוחד מגיע למחבר על יכולתו להימנע מקלישאות צורמות ומשימוש בז'רגון מסורבל. ועוד ראויה לציין - ואין זה עניין של מה בכך כשעוסקים ברובד החשוך, המעונה והפגוע של הבריות - הרוח החיובית והאמפטית שבה נכתב הספר הזה. 

רבקה קרן היא סופרת ופסיכולוגית. ספרה "הפקרות" יראה אור בהוצאת אגם



עוד על ספר הקולות: 
כדי לקיים מערכת משפט, מערכת כלכלית, כדי לאפשר לתחבורה לזרום, כדי לקדם עסק גדול או להשיג מטרות של יחידה צבאית יש להשמיע קולות ברורים ואחידים. יעילות, מאזן חיובי, חשבונאות ודיוק, חוקים, שליטה, עקביות, צדק ואמת, מהווים ערכים מרכזיים וכלים בעלי עוצמה להשגת המטרות הללו.
אותם ערכים וכלים, כשהם תופסים מקום מרכזי בתוך נפשו של האדם ובמערכת היחסים הזוגית שלו, נהפכים הרסניים ומשתקים. הם חונקים קולות פנימיים, ובאין להם מוצא אחר, הם גוררים את האדם אל הלכי רוח קשים כמו דיכאונות, חרדות וכעסים, מעוררים אלימות, מעמיסים על האדם מחשבות טורדניות והתלבטויות אין סופיות, גוררים סימפטומים גופנים רבים כמו כאבי גב וראש.
 
הדרך לבריאות הנפש, הדרך למימוש עצמי, לשקט נפשי, ולמערכת יחסים זוגית מעשירה ומרגשת, דורשת יכולות מורכבות ואחרות מאילו המשמשות מפקד צבאי או מנכ"ל חברה. הן דורשות יכולת פנימית לנהל דיאלוג בין כוחות הפוכים בתכלית ולהגיע לשיתוף פעולה רגשי ומעשי. כדי להצליח בדיאלוג יש להיות בעל גמישות אישיותית, מסוגל ללכת הלאה בלי להתחשבן, לא אוחז ולא מנפנף בצדק ובאמת, מתחשב, נדיב, ותרן וממש אמיץ ונועז לחיות עם פחות שליטה ולשמוע קולות ממש לא אהודים אשר קיימים בנו.
בנפש האדם, כמו במערכת יחסים זוגית, הדיאלוג נועד להשיג מצב בו שני הצדדים יהיו מרוצים יחסית וישתפו פעולה, כי שניהם שלנו, שניהם אנחנו ולעולם יתקיימו בנו בצורה זו או אחרת. דיאלוג אינו מילה המסווה עוד שדה של מאבק.
 
כמחצית מפרקי הרומן עוסקים בטיפול באנשים הסובלים ממצוקות נפש בעלות הגדרה ברורה בספרות הפסיכיאטרית: תגובות דחק פוסט טראומטית בפרק 'טראומה לוהטת וטראומה קפואה', מניה-דפרסיה בפרק 'איזון משוגע', פיצול אישיות בפרק 'גבר של אימא', הפרעת אכילה בפרק 'במשקל תיאומים', חרדה בפרק 'חרדת אם וייסורי אב', סכיזופרניה בפרק 'שידוך מוגן' ו-דיכאון בפרק 'להתמסר בלי לדעת'. שאר הפרקים עוסקים בנושאים אנושיים אחרים כגון, מיניות, הורות, בדידות ואהבה. את הספר פותח הפרק 'המילה האחרונה' העוסק במוות המהווה הזדמנות גדולה למלא את החיים במשמעות.
 
הקריאה בספר מזמינה את הקורא אל המסע המפחיד של חשיפת הקולות המסווים שלו עצמו,
ומאפשרת לו לרתום אותם לקיום האנושי המלא, שלו עם עצמו ושלו עם סביבתו. בכך הוא
יוכל להיחלץ מהתניות ילדות, מכותרות ותוויות שהודבקו לו ושהוא עצמו דבק בהם בנוקשות.
 
 
 
כל הזכויות שמורות © ד"ר עודד מבורך 2017
mcterano.com בניית אתרים